כמה ימים מגיעים לכם, כיצד מחושב התשלום, מתי המעסיק רשאי לסרב — ומה לעשות כשמפרים את זכויותיכם
תיאור: עובד יושב בבית עם חום, לצדו טלפון ותעודת מחלה — איור לנושא תשלום ימי מחלה
חשוב כל עובד שכיר זכאי לימי מחלה — זכות זו עוגנה בחוק דמי מחלה. המעסיק אינו רשאי לשלול זכות זו, גם אם חוזה העבודה קובע תנאים פחות טובים מהקבוע בחוק.
כיצד מצטברים ימי המחלה
ימי מחלה אינם טובת הנאה שהמעסיק מעניק מרצונו החופשי. מדובר בזכות חוקית המצטברת באופן אוטומטי החל מהחודש הראשון לעבודה.
העיקרון פשוט: על כל חודש עבודה (או באופן יחסי אם החודש אינו מלא) מצטברים 1.5 ימי מחלה. בשנה — 18 ימים. ימים אלה אינם פוקעים: הם נשמרים ב״חשבון״ האישי ומשמשים בעת מחלה.
תקופת עבודה
ימים שנצברו
הערה
חודש אחד
1.5 ימים
באופן יחסי אם החודש אינו מלא
6 חודשים
9 ימים
שנה אחת
18 ימים
תקן לפי חוק
3 שנים
54 ימים
5 שנים
90 ימים
המקסימום לפי חוק (תקן)
המקסימום הצבירה האפשרי לפי החוק הסטנדרטי הוא 90 ימים. עם הגעה לתקרה זו, ימים חדשים אינם מצטברים עד שיעשה שימוש בחלק מהצבור. ה״חשבון״ פשוט ״קופא״ על 90 ומתחיל לגדול מחדש רק לאחר נטילת ימי מחלה.
נקודה חשובה: ימים שלא נוצלו אינם משולמים בעת סיום העסקה. הם פוקעים, אלא אם נקבע אחרת בחוזה העבודה. זהו הבדל מהותי מימי חופשה.
א
ערן
מתכנת, תל אביב
המצב: ערן עבד בחברת הייטק במשך שנתיים. במהלך תקופה זו לא חלה כלל. התפטר מרצונו והניח שישולמו לו 36 הימים שנצברו — כפי שנהוג עם ימי חופשה.
המעסיק: סירב לתשלום בהסתמך על החוק — בסיום העסקה ימי מחלה אינם מפוצים.
ערן: סבר שמאחר ולא ניצל את הימים — מגיע לו תשלום. התברר שאין הדבר כך.
חישוב: 36 ימים × ~350 ₪ ליום = 12,600 ₪ (לפני ניכוי מס) — זהו הסכום שערן הפסיד מחוסר ידיעה על הכלל הזה מראש.
מסקנה: ימי מחלה אינם מפוצים בסיום העסקה. החריג — אם הדבר נקבע במפורש בחוזה העבודה.
כמה משלמים וכיצד מחושב התשלום
עובדים רבים טועים לחשוב שבעת מחלה יקבלו שכר מלא החל מהיום הראשון. בפועל, המערכת בנויה אחרת, וחשוב להכיר זאת מראש.
יום מחלה
תשלום
הערה
יום 1
0%
אינו משולם לפי חוק
ימים 2 ו-3
50%
מחצית שיעור יומי
מיום 4 ואילך
100%
שיעור יומי מלא
זהו המינימום הקבוע בחוק. אם בחוזה העבודה או בצו ההרחבה לענף קיימים תנאים טובים יותר — למשל תשלום מהיום הראשון — הם אלה שחלים.
כדאי לדעת מסכום דמי המחלה מנוכים מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי — בדיוק כמו משכר רגיל. המעסיק חייב גם בהפרשות לקרן פנסיה על תשלומי מחלה. כל החישובים במאמר זה הם לפני ניכוי מס.
כיצד מחשבים את שווי יום מחלה אחד
לעובד בעל שכר חודשי הנוסחה הבסיסית היא:
שיעור יומי = שכר חודשי ÷ 30
לעובדים בשכר שעתי או יומי החישוב מורכב יותר — הוא מבוסס על ממוצע שעות העבודה ב-3 החודשים הקודמים. הנוהל המדויק תלוי אם העובד מועסק אצל מעסיק אחד או כמה. במקרים כאלה מומלץ לברר עם הנהלת החשבונות או להשתמש במחשבון באתר משרד העבודה.
ט
טל
רואת חשבון, חיפה
המצב: טל מקבלת שכר של 9,000 ₪ לחודש. חלתה ביום ראשון וחזרה לעבודה ביום רביעי שלאחריו — שהתה בבית 4 ימי עבודה.
המעסיק: שילם רק עבור היום הרביעי, בטענה שה״שלושה הימים הראשונים אינם משולמים״.
טל: מכירה את החוק: ימים 2 ו-3 אמורים להיות משולמים ב-50%. דרשה חישוב מחדש.
חישוב (לפני מס): שיעור יומי = 9,000 ÷ 30 = 300 ₪. יום 1: 0 ₪. ימים 2–3: 300 × 50% × 2 = 300 ₪. יום 4: 300 ₪. סה״כ: 600 ₪. המעסיק שילם רק 300 ₪ — חסר 300 ₪.
מסקנה: ״שלושה ימים ללא תשלום״ — שיטה בלתי חוקית. ימים 2 ו-3 של מחלה משולמים ב-50% מהשיעור היומי.
משרה חלקית ועבודה לפי שעה
עובדים שאינם עובדים משרה מלאה או לא בכל ימי השבוע — גם להם מצטברים ימי מחלה, אך באופן יחסי לשעות העבודה בפועל.
בפועל, מעסיקים ורואי חשבון משתמשים בנוסחה הבאה (לשבוע עבודה של 5 ימים):
ימים שנצברו בחודש = (ימי עבודה בפועל ÷ 21.66) × 1.5
לשבוע עבודה של 6 ימים — המחלק משתנה ל-25. זוהי נוסחת חישוב מקובלת בפרקטיקה, אם כי אינה עוגנה במפורש בחוק.
דוגמת חישוב עובד עם שבוע עבודה של 5 ימים החל לעבוד באמצע החודש ועבד רק 10 ימים. ימי מחלה שנצברו: 10 ÷ 21.66 × 1.5 ≈ 0.69 ימים. מעט, אך הם מתווספים בכל חודש.
ר
רוני
מלצר, עכו
המצב: רוני עובד 3 ימים בשבוע במסעדה. עבד 8 חודשים. חלה למשך 5 ימים. המעסיק טען שב״משרה חלקית אין ימי מחלה״.
המעסיק: סירב לתשלום בטענה של משרה חלקית.
רוני: לא ידע את זכויותיו ושתק — לשווא.
חישוב (לפני מס): בשבוע עבודה של 3 ימים ≈ 13 ימי עבודה בחודש. לאחר 8 חודשים: (13 ÷ 21.66) × 1.5 × 8 ≈ 7.2 ימים שנצברו. עבור 5 ימי מחלה: 0 + 50%×2 + 100%×2 = ~3 שיעורים מלאים × ~200 ₪ = כ-600 ₪ לא שולמו.
מסקנה: עובדים במשרה חלקית זכאים אף הם לימי מחלה — באופן יחסי לשעות עבודתם. הסירוב אינו חוקי.
מחלת בן משפחה
החוק הישראלי מתיר נטילת ימי מחלה לא רק בשל מחלה אישית, אלא גם לצורך טיפול בקרובי משפחה חולים. הסדר זה מכונה ימי מחלה לטיפול בבני משפחה.
הזכות הסטנדרטית לפי חוק מכסה טיפול ב:
בן זוג / בת זוג
ילד (לרבות ילד חורג וילד מאומץ)
הורים
אחים, נכדים, סבים — אינם זכות סטנדרטית ימי מחלה לטיפול באחים, בנכדים, בסבים ובסבתות אינם זכות סטנדרטית לפי חוק. במקרים מסוימים הדבר עשוי להיות קבוע בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי, או בצו הרחבה. לפני נטילת ימי מחלה מסוג זה, מומלץ לברר את התנאים עם המעסיק או עם ארגון העובדים.
כמה ימים מגיעים לטיפול בבן משפחה
מי חולה
מכסת ימים בשנה
הערה
ילד עד גיל 16
עד 8 ימים
להורה יחיד — יותר
הורה
עד 6 ימים
בן זוג / בת זוג
כללים נפרדים
תלוי בחוזה ובנסיבות
התשלום כפוף לאותם כללים כמו ימי מחלה רגילים: היום הראשון ללא תשלום, ימים 2 ו-3 — 50%, מיום 4 — 100%. לצורך קבלת התשלום נדרש אישור מהרופא המטפל בבן המשפחה החולה — לא הצהרה בעל פה בלבד.
ג
גיל
נהג משאית, נתניה
המצב: בתו של גיל בת ה-6 חלתה בחום גבוה. אשתו עובדת אף היא. גיל לקח 4 ימים כדי להישאר עם הילדה בבית. המעסיק סירב לתשלום.
המעסיק: ״אתה לא זה שחולה — אין תשלום״.
גיל: הציג אישור מרופא הילדים על מחלת בתו ודרש תשלום לפי חוק.
חישוב (לפני מס): שיעור יומי של גיל — 350 ₪. יום 1: 0 ₪. ימים 2–3: 350 × 50% × 2 = 350 ₪. יום 4: 350 ₪. סה״כ לתשלום: 700 ₪.
מסקנה: טיפול בילד חולה עד גיל 16 — עילה חוקית לימי מחלה. נדרש אישור רופא. המכסה — עד 8 ימים בשנה.
תיאור: תרשים תשלום ימי מחלה — אינפוגרפיקה עם אחוזים לפי ימי מחלה ומכסות צבירה לפי ענפים
תעודת המחלה: כיצד ומתי להגיש
תעודת מחלה היא מסמך מרופא המאשר שהעובד אכן היה חולה. ללא מסמך זה, המעסיק רשאי שלא לשלם דמי מחלה.
מי מנפיק את תעודת המחלה
תעודת מחלה מנפיק רופא — רופא משפחה, מומחה או רופא מד״א. בקופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) היא מתקבלת בעת פנייה. התעודה יכולה להיות נייר או דיגיטלית — שני הסוגים תקפים.
מועדי הגשה למעסיק
1
אם הוגשה תעודת המחלה 7 ימים ויותר לפני יום תשלום השכר — המעסיק חייב לשלם דמי מחלה במועד השכר הקרוב.
2
אם הוגשה מאוחר יותר — התשלום ייעשה במועד תשלום השכר הקרוב לאחר הגשת המסמך. האיחור אינו שולל את הזכות לתשלום — הוא רק דוחה את מועדו.
3
תקופת ההתיישנות לתביעת דמי מחלה — 7 שנים. אך ככל שהמסמכים יוגשו מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר להוכיח את עובדת המחלה ולקבל את הכסף.
א
אורית
מנהלת מכירות, באר שבע
המצב: אורית חלתה 6 ימים בינואר. שכחה להגיש את תעודת המחלה ונזכרה בכך רק במרץ. המעסיק סירב לתשלום: ״כבר עברו חודשיים״.
המעסיק: ״היה צריך להגיש בזמן — ינואר כבר נסגר״.
אורית: הגישה את תעודת המחלה במרץ ודרשה תשלום עם משכורת הקרובה.
חישוב (לפני מס): שכר 8,000 ₪, שיעור יומי 267 ₪. יום 1: 0 ₪. ימים 2–3: 267 ₪. ימים 4–6: 800 ₪. סה״כ: ~1,067 ₪ — המעסיק היה חייב לשלם עם תשלום השכר הקרוב לאחר קבלת המסמך.
מסקנה: איחור בהגשת תעודת המחלה אינו שולל את הזכות לתשלום — הוא רק דוחה אותה. סירוב בשל עצם האיחור אינו חוקי.
האיסור על פיטורים בתקופת מחלה
בתקופת מחלה הפיטורים מוגבלים מהותית על פי חוק ובמרבית המקרים נחשבים בלתי חוקיים. עם זאת, בנסיבות מסוימות — כגון הליכים משמעתיים או, במקרים נדירים, פיטורים בשל צמצום — עשויים לחול חריגים. בכל מחלוקת מומלץ להיוועץ בעורך דין.
נקודות חשובות:
ההגנה חלה בתקופת המחלה. השאלה באיזה מידה צבירת ימי מחלה משפיעה על היקף הגנה זו — היא נושא לפסיקה. במצב שנוי במחלוקת עדיף להתייעץ עם עורך דין.
ההגנה אינה חלה על מקרים שבהם נלקחים ימי מחלה לצורך טיפול בבן משפחה.
אין לפטר ״רטרואקטיבית״ — לעגן פיטורים בתקופה שבה העובד כבר היה בחופשת מחלה.
אם מפטרים אתכם בתקופת מחלה תעדו הכול בכתב. הודעת פיטורים שהתקבלה בתקופת מחלה ניתנת לערעור בבית הדין לעבודה. בתי הדין לעבודה בישראל חייבו שוב ושוב מעסיקים לשלם פיצויים משמעותיים בשל הפרת איסור זה.
ד
דרור
טבח, חיפה
המצב: דרור יצא לחופשת מחלה עקב שבר ביד למשך 3 שבועות. ביום השישי למחלה קיבל SMS מהמעסיק: ״אנו נאלצים לפטרך״.
המעסיק: טען שהמסעדה אינה יכולה לתפקד ללא דרור.
דרור: שמר את ה-SMS ופנה לבית הדין לעבודה. הפיטורים נעשו בדיוק בתקופת המחלה.
חישוב: שכר 9,500 ₪ לחודש. מעבר לפיצויי הפיטורים הרגילים, בית הדין פסק פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך ~30,000 ₪.
מסקנה: פיטורים בתקופת מחלה — אינם חוקיים. תעדו הכול בכתב. בתי הדין, ככלל, עומדים לצד העובד במצבים כאלה.
תנאים מיוחדים לפי ענף
החוק קובע מינימום. בענפים מסוימים חלים צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים המעניקים לעובדים זכויות נרחבות יותר. אם הועסקתם באחד מענפים אלה — כדאי לבדוק אם הסדר מורחב חל אצל המעסיק.
ענף
צבירה לחודש
מקסימום ימים
תקן חוקי
1.5 ימים
90 ימים
שמירה ואבטחה
2 ימים
130 ימים
קבלני שירותים (מגזר פרטי)
2 ימים
130 ימים
בנייה (משנת העבודה השלישית בענף)
~2.08 ימים
161 ימים
אולמות שמחות (ותק מ-2 שנים)
2 ימים
90 ימים
מלונאות (שנה ראשונה)
2 ימים
24 בשנה
בדקו את התנאים העדכניים צווי הרחבה מתעדכנים מעת לעת. את התנאים המדויקים לענפכם עדיף לבדוק עם ארגון העובדים או באתר משרד העבודה — במיוחד בבנייה, מלונאות ואולמות שמחות, שבהם השתנו הנורמות מספר פעמים.
י
יונתן
מאבטח, תל אביב
המצב: יונתן מועסק כמאבטח בקניון במשך 4 שנים. חלה שבוע. המעסיק חישב דמי מחלה לפי 1.5 ימים לחודש — התקן החוקי.
המעסיק: ״לפי חוק — 1.5 ימים לחודש. פעלנו נכון״.
יונתן: ידע שלעובדי שמירה חל צו הרחבה — 2 ימים לחודש. דרש חישוב מחדש.
חישוב: ב-4 שנים לפי תקן: 72 ימים. לפי צו ההרחבה: 96 ימים. הפרש של 24 ימים — המעסיק צבר בחסר לאורך כל התקופה.
מסקנה: מאבטחים צוברים 2 ימים לחודש, לא 1.5. זהו תקן מחייב של הענף, לא אפשרות.
מצבים שנויים במחלוקת
מקרים שבהם ימי מחלה אינם משולמים
גם אם נצברו לעובד ימים, בנסיבות מסוימות אין זכאות לתשלום:
עבודה במשמרות: אם ביום המחלה לא הייתה משמרת מתוכננת — אין תשלום.
תאונת עבודה: עובד המקבל גמלה מביטוח לאומי בשל תאונת עבודה אינו זכאי במקביל לדמי מחלה מהמעסיק.
תאונת דרכים: המצב אינו חד-משמעי. אם בתקופת הפציעה מתקבלת פיצוי מביטוח או מביטוח לאומי, הדבר עשוי להגביל את הזכות לדמי מחלה מהמעסיק. אך אין מדובר בסירוב אוטומטי: התוצאה הקונקרטית תלויה בנסיבות ובתנאי החוזה. במצב כזה מומלץ להתייעץ עם עורך דין.
עבודה בתקופת המחלה: אם יתברר שבימי המחלה הועסקתם אצל מעסיק אחר, הדבר עשוי להוות עילה לסירוב תשלום. התוצאה הקונקרטית תלויה בראיות ובנסיבות.
יום מחלה חלקי
מה קורה אם עזבתם הביתה ב-11:00 בגלל חום, אך בוקרכם עבדתם? החוק אינו מסדיר שאלה זו במישרין, ופסיקה בנושא כמעט שאינה קיימת. ככלל, הדבר מוסדר בהסכמה עם המעסיק.
מחלה שחלה בחופשה
עובד שחלה בזמן חופשה בתשלום רשאי לדרוש העברת הימים החופפים. לשם כך יש להודיע למעסיק ולהמציא תעודת מחלה. ימי המחלה יחושבו כימי מחלה, וימי החופשה המקבילים יישמרו.
נ
נילי
מורה, ראשון לציון
המצב: נילי לקחה 10 ימי חופשה. ביום השלישי חלתה בדלקת גרון. השיגה אישור רופא והודיעה לבית הספר.
המעסיק: ״את בחופשה — מחלה זו הבעיה שלך״.
נילי: עמדה על זכותה להעביר את ימי המחלה: 5 ימים (ימים 2–6) נוכו מיתרת המחלה, ו-5 ימי חופשה נשמרו.
חישוב (לפני מס): שיעור יומי 350 ₪. עבור 5 ימי מחלה: 0 + 175 + 175 + 350 + 350 = 1,050 ₪ דמי מחלה. בנוסף, 5 ימי חופשה נשמרו.
מסקנה: מחלה בתקופת חופשה מזכה בהעברת ימי החופשה. יש להודיע למעסיק ולהמציא אישור רופא.
טעויות נפוצות של עובדים
אינם מקבלים תעודת מחלה מהרופא. מודיעים טלפונית ״חליתי״ ומניחים שדי בכך. ללא תעודת מחלה — אין תשלום. קבלו אישור תמיד, גם אם המחלה נראית קלה.
מניחים שהיום הראשון משולם. לפי חוק, היום הראשון אינו משולם. החריג — רק אם נקבע במפורש בחוזה או בצו הרחבה.
אינם יודעים על הזכות לימי מחלה בשל מחלת ילדים. עובדים רבים לוקחים בשקט ימי חופשה ללא תשלום כשילדם חולה. מדובר בזכות חוקית — עם מכסה נפרדת של עד 8 ימים בשנה (לילד עד גיל 16).
מאבדים ימים שנצברו בעת החלפת מקום עבודה. ימי מחלה ״קשורים״ למקום העבודה. במעבר למעסיק חדש הספירה מתחילה מאפס.
מניחים שימים שלא נוצלו ישולמו בסיום העסקה. לא — אלא אם נקבע אחרת בחוזה. ימי מחלה אינם דמי חופשה.
נמנעים מלקחת ימי מחלה כדי שלא לפגוע ביחסים עם המעסיק. הזכות לימי מחלה אינה תלויה בהסכמת הממונה. זוהי זכות חוקית.
שוכחים להגיש את תעודת המחלה. התשלום נדחה, אך אינו אובד. הגישו את המסמך בהקדם האפשרי.
מניחים שהצבירה חלה רק על חודשים ״מלאים״. בחודש חלקי הימים מצטברים באופן יחסי. גם כמה ימי עבודה בלבד — כבר מהווים צבירה.
אינם יודעים על זכויות מורחבות בענפם. שמירה, בנייה, קבלני שירותים — להם נורמות אחרות. כדאי לבדוק את צו ההרחבה העדכני.
אינם דורשים תלוש שכר המציין את ימי המחלה שנצברו. ללא תלוש קשה לבדוק אם הצבירה מתנהלת כהלכה. דרשו תמיד תלוש משכורת.
שיטות מעסיקים
מעסיקים מסוימים מנצלים את חוסר הידע של עובדים לטובתם. להלן השיטות הנפוצות ביותר:
שיטה 1: ״לך אין זכאות — אתה בתקופת ניסיון״
החוק אינו קובע כל ״תקופת ניסיון״ לצורך צבירת ימי מחלה. החל מחודש העבודה הראשון — 1.5 ימים. ללא יוצאים מן הכלל.
שיטה 2: ״אצלנו לא משלמים שלושה ימים ראשונים״
היום הראשון — אינו משולם לפי חוק. אולם ימים 2 ו-3 — 50%. הניסוח ״שלושה ימים ללא תשלום״ — הפרה ישירה של החוק.
שיטה 3: לחץ ואיומים בתקופת מחלה
״אם לא תצא לעבודה — יהיו בעיות״, ״אפשר לפטרך״ — כל אלה אינם חוקיים. תעדו הודעות כאלה: צילומי מסך של שיחות WhatsApp עשויים לשמש ראיה בבית הדין.
שיטה 4: רישום ימי המחלה כהיעדרות עצמית
המעסיק אינו מקבל את תעודת המחלה ורושם את הימים שנעדרתם כהיעדרות עצמית. אם המציאותם את המסמך — המעסיק חייב להכיר בו כימי מחלה. דרשו אישור כתוב על קבלת התעודה.
שיטה 5: הצגת צבירה נמוכה מהנדרש בתלוש השכר
בתלוש השכר מוצג מספר ימים שנצברו נמוך מהקבוע. נהלו מעקב עצמאי מקביל: תאריך תחילת העסקה × 1.5 ימים לחודש (או נורמת הענף).
שיטה 6: ״לקחת ימי מחלה — לכן לא תקבל פרמיה״
שימוש בימי מחלה חוקיים אינו יכול להוות עילה לשלילת פרמיות או בונוסים, אם אלה אינם תלויים במפורש בנוכחות לפי תנאי החוזה.
א
אמית
רתך, כרמיאל
המצב: אמית חלה בחודש החמישי לעבודתו. המעסיק הודיע: ״אתה בתקופת ניסיון — אין ימי מחלה. תצא לעבודה או שנפטר אותך״.
המעסיק: איים בפיטורים וסירב לקבל את תעודת המחלה.
אמית: הגיש את תעודת המחלה בדואר רשום עם אישור מסירה — כדי לתעד את עובדת ההגשה. הגיש תלונה למשרד העבודה.
חישוב (לפני מס): ב-5 חודשים נצברו 7.5 ימים. שיעור יומי 320 ₪. עבור 5 ימי מחלה: 0 + 160 + 160 + 320 + 320 = 960 ₪. המעסיק היה חייב לשלם.
מסקנה: ״תקופת ניסיון״ אינה שוללת את הזכות לימי מחלה. הצבירה מתחילה מהחודש הראשון לעבודה.
מה לעשות כשמפרים את זכויותיכם
1
אספו מסמכים. תעודת מחלה, תלושי שכר לתקופה השנויה במחלוקת, חוזה העבודה, תכתובת עם המעסיק (WhatsApp, דוא״ל, SMS).
2
פנו למעסיק בכתב. שלחו פנייה בדוא״ל או דרך שליח הודעות — חשוב שתהיה תיעוד כתוב. ציינו את התקופה הספציפית ואת סכום התשלום החסר.
3
הגישו תלונה למשרד העבודה (משרד העבודה). ללא עלות. המפקחים רשאים לערוך ביקורת ולחייב את המעסיק לשלם את החוב. טופס הגשה באתר: gov.il — הגשת תלונה (בעברית).
4
הגישו תביעה לבית הדין לעבודה (בית דין לעבודה). לסכומים קטנים אפשר להתייצב ללא עורך דין. תקופת ההתיישנות — 7 שנים, אך ראיות קל יותר לאסוף בסמוך לאירוע.
5
פנו לארגון לזכויות עובדים. למשל, ״קו לעובד״ (קו לעובד) מסייע לעובדים ללא תשלום — מייעץ, מלווה, ומסייע בהגשת תלונות.
אילו מסמכים נדרשים
עותק תעודת המחלה
תלושי שכר לתקופה השנויה במחלוקת
חוזה עבודה או עותק ממנו
אישור הגשת תעודת המחלה: חתימת קבלה, דואר רשום עם אישור מסירה, תכתובת חוזרת
דף חשבון בנק לתקופה הרלוונטית
שאלות ותשובות
חליתי ביום חופש — האם הוא נחשב כיום מחלה?
לא. ספירת ימי המחלה מתחילה רק מיום העבודה הראשון שלאחר המחלה. אם חליתם ביום שישי וחזרתם ביום ראשון — מדובר ביום מחלה אחד (הראשון, שאינו משולם).
האם אפשר להתפטר בתקופת מחלה?
כן. עובד רשאי להגיש הודעת התפטרות בכל עת, לרבות בתקופת מחלה. אין כל הגבלה על העובד עצמו. האיסור חל רק על המעסיק — הוא אינו רשאי לפטר את העובד בכפייה בתקופת מחלה.
האם ימי מחלה מצטברים בתקופת חופשת לידה?
תקופת חופשת הלידה עשויה להיחשב לצורך חישוב ותק, אולם שאלת צבירת ימי המחלה תלויה בתנאי ההעסקה הספציפיים, בסוג החופשה (בתשלום או ללא) ובחוזה. מומלץ לברר עם המעסיק או רואה החשבון.
אני מועסק אצל כמה מעסיקים. כיצד מחושבים ימי המחלה?
כל מעסיק מנהל חשבון נפרד של ימים שנצברו. אם בימי המחלה המשכתם לעבוד אצל מעסיק אחר באותם ימים — הדבר עשוי להשפיע על הזכות לתשלום מהמעסיק הראשון. התוצאה הקונקרטית תלויה בנסיבות.
מה אם הימים שנצברו נגמרו ועדיין אני חולה?
המעסיק אינו חייב לשלם עבור ימים החורגים ממכסת הצבירה. אפשר לבקש להמיר את הימים הנותרים לימי חופשה, אם קיימים, או לקחת חופשה ללא תשלום.
המעסיק דורש שאודיע מראש על ימי מחלה. האם הדבר חוקי?
המעסיק רשאי לצפות לקבלת הודעה, אולם עצם הזכות לימי מחלה אינה תלויה בהסכמתו. מסירת הודעה מוקדמת ככל האפשר — נוהג ראוי, אך אינו תנאי לקבלת התשלום.
האם אפשר לקחת ימי מחלה ללא אישור רופא?
לא. ללא תעודת מחלה המעסיק רשאי שלא לשלם. אם חליתם — פנו לרופא, גם אם כבר חשתם טוב יותר: הרופא רשאי להנפיק אישור הכולל את תקופת המחלה.
המעסיק מבקש לשלוח רופא מטעמו לבדוק אותי. האם הדבר חוקי?
המעסיק רשאי לבקש חוות דעת רפואית נוספת, אולם אינו רשאי לכפות רופא ספציפי. תעודת מחלה מרופא קופת חולים נחשבת ככלל למסמך מספיק. במצב שנוי במחלוקת עדיף להתייעץ עם עורך דין.
האם ימי מחלה נלקחים בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים?
כן, אולם רק הימים שבגינם שולמו דמי מחלה, ולא יותר מ-30 ימים בשנה. ימי מחלה ללא תשלום — כאשר פגה מכסת הצבירה — אינם נכללים בחישוב הפיצויים.
האם ימי חופשה מצטברים בזמן שאני בחופשת מחלה?
כן — אם שולמו דמי מחלה עבור ימי המחלה, הם נחשבים כימי עבודה לצורך צבירת ימי חופשה. אם לא שולם תשלום — ימים אלה אינם נחשבים כימי עבודה.
פוטרתי מיד עם החזרה מחופשת מחלה. האם הדבר חוקי?
מבחינה פורמלית — אין על כך איסור מוחלט. אולם אם ניתן להוכיח שהפיטורים נבעו ישירות מהמחלה, הדבר עשוי להיחשב כאפליה ולהביא לפסיקת פיצוי נוסף. בתי הדין לעבודה בישראל דנו בתביעות מסוג זה.
כמה זמן אפשר לתבוע תשלום אם המעסיק לא שילם?
תקופת ההתיישנות — 7 שנים. אולם ככל שחלף יותר זמן, כך קשה יותר לאסוף ראיות. אל תדחו את הפנייה למשרד העבודה או לבית הדין.
ילדי בן 19. האם אני זכאי לימי מחלה לטיפול בו?
לפי החוק הכללי, הזכות לימי מחלה לטיפול בילד חלה לגבי ילדים עד גיל 16. לגבי ילדים בגירים, זכות זו אינה קיימת, אלא אם קיימת נכות מוכרת או תלות רפואית מוכחת בתיעוד רפואי.
האם אפשר לקחת ימי מחלה בשל בעיות נפשיות?
כן. הפרעות נפשיות הן עילה מלאה לקבלת תעודת מחלה. פסיכיאטר או מומחה מתאים רשאי להנפיק תעודת מחלה. בתי הדין אישרו כי עובד שהתפטר בשל מחלה נפשית זכאי לפיצויי פיטורים.
אני עובד בבנייה שנתי הראשונה. מה מכסת ימי המחלה שלי?
בענפי הבנייה והשיפוצים בשנתיים הראשונות לעבודה בענף חלה הנורמה הסטנדרטית — 18 ימים בשנה. משנת העבודה השלישית הצבירה עולה לכ-25 ימים בשנה. את התנאים המדויקים מומלץ לבדוק לפי צו ההרחבה העדכני.
טבלת הפסדים: כמה מפסיד עובד שאינו מכיר את זכויותיו
הפרה
דוגמת הפסד
סכום (בקירוב, לפני ניכוי מס)
ימים 2 ו-3 של מחלה לא שולמו
שכר 8,000 ₪, 3 ימי מחלה
~267 ₪
צבירה נמוכה מהנדרש (1.5 במקום 2 לפי ענף)
מאבטח, 3 שנות עבודה
~18 ימי הפרש
לא נלקחו ימי מחלה לטיפול בילד
5 ימים בשנה × שיעור יומי 300 ₪
~900 ₪/שנה
לא נדרשה העברת ימי חופשה בעת מחלה
5 ימי חופשה × 350 ₪
~1,750 ₪
פיטורים בלתי חוקיים בתקופת מחלה
פיצוי דרך בית הדין
20,000–50,000 ₪ ומעלה
הפרות שיטתיות על פני מספר שנים
תשלום, צבירה, ענף
5,000–15,000 ₪
בדקו את רמת השכר אם בחברה היו ליקויים בדמי מחלה, כדאי לבדוק גם אם השכר עצמו תואם את רמת הענף. הדבר חשוב במיוחד לעובדי ייצור, לוגיסטיקה, מסחר ושירותים.
מסקנה עיקרית ימי מחלה אינם פריבילגיה ואינם טובת הנאה. מדובר בזכות חוקית. הכירו את נורמת הצבירה שלכם, קבלו תמיד אישור רופא, דרשו תלוש שכר — ואל תהססו להגן על זכויותיכם דרך משרד העבודה או בית הדין.
